איך צילמו תעופה על מטאטא בסרטי הארי פוטר?
מה תקראו כאן בקצרה?
בכתבה הבאה תוכלו לגלות איך יצרו את אשליית הטיסה על מטאטא בסרטי הארי פוטר, משלב הצילום באולפן ועד שילוב האפקטים הדיגיטליים והסביבות הממוחשבות. תבינו איך נבנו המטאטאים, איך חיברו את השחקנים למתקנים מכניים, איך צילמו משחק קווידיץ׳, איך דאגו לבטיחות ולנוחות, ואיך הטכניקות השתנו מסרט לסרט כדי להגיע לתנועה אמינה, מהירה וקסומה יותר.
הטיסה על מטאטא בסרטי הארי פוטר לא צולמה כטיסה אמיתית, אלא כשילוב מדויק בין אביזר פיזי, מתקנים מכניים, עבודת פעלולנים ואפקטים חזותיים ממוחשבים. הבסיס היה כמעט תמיד מטאטא אמיתי שנבנה כאביזר צילום, ועליו הושיבו את השחקן או הכפילו הפעלולני. המטאטא חובר למתקן תמיכה, לרוב זרוע מתכת, מושב נסתר חלקית, או מערכת גימבל שאיפשרה להטות את הגוף קדימה, לצדדים ולמעלה.
באולפן צילמו את הסצנות מול מסך ירוק או מסך כחול. כך היה אפשר למחוק אחר כך את הרקע ואת הזרועות שתמכו במטאטא, ולהחליף אותם בשמיים, באצטדיון קווידיץ׳, בטירות ובנופים דיגיטליים. התוצאה הסופית נראתה כמו טיסה חופשית, אבל בפועל השחקנים היו בסביבה מבוקרת מאוד. לעיתים המתקן רק הרים אותם מעט, ולעיתים בכלל לא נדרש גובה משמעותי, כי תחושת המהירות נוצרה בתנועת המצלמה, ברוח, בתאורה ובתוספת הדיגיטלית.
שריינו תאריכים לסיור + הסעה מסודרת מלונדון
בסצנות קווידיץ׳ השתמשו הרבה במתקנים שנקראו בפועל מטאטאי רכיבה, שנבנו כך שיחזיקו את פלג הגוף העליון בתנוחה יציבה אך יאפשרו תזוזה טבעית של הידיים, הכתפיים והראש. השחקנים נדרשו להיראות כאילו הם נאבקים ברוח, משנים כיוון במהירות וחומקים משחקנים אחרים. לכן לא הספיק רק לשבת על אביזר. היה צריך לשחק את המאמץ הגופני, את חוסר היציבות ואת תגובת הגוף להאצה ולבלימה.
מהנסיון שלנו, אחד הדברים שהכי מפתיעים הוא עד כמה הטיסה נולדה ממשחק הגוף של השחקן ולא רק מהמחשב. גם כשהרקע נבנה אחר כך, ההחזקה של המטאטא, הכיפוף קדימה, הנעילה של הברכיים והתגובה לפניות חדות הם מה שמוכרים לצופה את האשליה.
ככל שהסדרה התקדמה, שוכללו גם המתקנים. בסרטים המוקדמים רואים גישה מעט תיאטרלית יותר, עם הבלטה של ישיבה על מטאטא ותחושת ריחוף. בהמשך עברו לתנועה חדה, ספורטיבית ואגרסיבית יותר, בעיקר במשחקי הקווידיץ׳. השינוי הזה הגיע גם מעבודת פעלולים מתקדמת יותר וגם מהתפתחות מהירה באפקטים חזותיים, שאיפשרה לבנות תנועות מצלמה דינמיות יותר ולהפוך את המרדפים באוויר למהירים, צפופים ומשכנעים בהרבה.
איך הפכו את האולפן לחוויית טיסה שאפשר ממש להרגיש
אחרי שמבינים איך השחקנים ישבו על המטאטא בזמן הצילום, מעניין לראות איך לקחו את כל זה והפכו את זה לחוויה מוחשית גם עבורכם בביקור. בסטודיו של הארי פוטר בלונדון יש אזור שבו תוכלו לראות מקרוב איך מצליחים לייצר תחושת תעופה, לא רק דרך אביזר אחד אלא דרך שילוב של מצלמה, רקע, תאורה, תזמון ותנועת גוף מדויקת.
איך החוויה נראית בפועל?
באזור ההדגמה של הטיסה תעמדו או תשבו על מטאטא שמותאם לצילום חווייתי. מולכם יוקם פריים שמדמה את שפת השפה הקולנועית של הסרטים. הרקע המוחלף יציג לרוב את לונדון הקסומה, את שטח בית הספר או את אצטדיון הקווידיץ׳. ברגע הזה תבינו דבר חשוב מאוד. האשליה לא נשענת רק על מטאטא תלוי באוויר, אלא על הדרך שבה הגוף שלכם ממוקם בתוך הפריים.
כל סוגי הכרטיסים לסיור באולפני הארי פוטר
אם תישענו מעט קדימה, תכווצו כתפיים ותתפסו את המטאטא חזק יותר, התוצאה תיראה משכנעת בהרבה. אם תשבו זקוף מדי, הצילום ייראה פחות אמין. זה בדיוק אחד הסודות של הסצנות מהסרטים, והחוויה במקום מצליחה להמחיש אותו בצורה פשוטה וברורה.
פרטים קטנים שכדאי לשים אליהם לב
כדאי להגיע בלבוש נוח. אם אתן ואתם מתכננים להצטלם, עדיף בגדים שלא נבלעים ברקע ירוק. גוונים ירוקים חזקים עלולים ליצור תוצאה מוזרה בצילום, כי מערכות כרומה מוחקות את הצבע הזה. גם צעיפים רחבים, מעילים תפוחים או תיקים על הכתף עלולים להפריע לתנוחה הטבעית על המטאטא.
אם אתם מטיילים עם ילדים, שווה להכין אותם לזה שהמטאטא עצמו לא באמת "טס" בגובה רב. ההתרגשות נוצרת על המסך. דווקא הידיעה הזאת עוזרת לילדים להתרכז במשחק הגוף ולהפיק צילום מוצלח יותר. במקרים רבים, הילדים נהנים יותר כשמסבירים להם מראש שהם משתתפים בקסם קולנועי ולא במתקן אקסטרים.
כדאי גם לשריין מספיק זמן באזור הזה. הרבה מטיילים ממהרים הלאה, אבל זה אחד המקומות שבהם הכי קל להבין איך עבדו הסרטים באמת. אם אתם רוצים לתכנן מראש כניסה ושעות נוחות, אפשר לעבור על אפשרויות הכרטיסים לסטודיו הארי פוטר בלונדון לפני ההגעה.
מידע שימושי לביקור
| נושא | פרט חשוב |
|---|---|
| משך עצירה מומלץ באזור | 10 עד 20 דקות, יותר אם אתם רוצים צילום מוצלח |
| לבוש מומלץ | בגדים נוחים, עדיף בלי ירוק בולט |
| מתאים לילדים | כן, במיוחד אם מכינים אותם שזו חוויית צילום ולא מתקן מהיר |
| מה משפיע על התוצאה | תנוחת גוף, אחיזת המטאטא, הבעת פנים והטיית פלג גוף קדימה |
כדאי לך לקרוא גם על:
איך המסך הירוק והעריכה השלימו את אשליית הטיסה
כאן נכנס אחד הכלים החשובים ביותר בקולנוע הקסום של הארי פוטר. המסך הירוק. בזמן שהשחקנים צולמו על מטאטא באולפן, מאחוריהם הוצב רקע אחיד בצבע ירוק. אחר כך מחקו את הצבע הזה בעריכה, ובמקומו שילבו שמיים, מגדלי הוגוורטס, יציעי קווידיץ׳ או נוף מהיר שחולף מתחת.
למה דווקא ירוק?
הירוק נבחר כי הוא בולט ונפרד בקלות מצבעי עור, שיער ובגדים רגילים. כך אפשר לחתוך את הדמות בצורה מדויקת יותר. אם חלק מהבגד היה ירוק, הוא עלול היה להיעלם יחד עם הרקע. לכן גם בצילומי ההפקה הקפידו מאוד על התאמת צבעים.
איך יצרו תחושת מהירות?
הסוד לא היה רק בהחלפת רקע. כדי לגרום לטיסה להיראות אמיתית, הוסיפו תנועה מהירה של הנוף, שינויי זווית מצלמה, רוח על הפנים ולעיתים גם טלטול קל של המטאטא או הגוף. בעריכה חיברו בין כל השכבות האלה כך שהתוצאה הרגישה רציפה וטבעית.
ברגע שהצילום, הרקע והאפקטים התחברו יחד, המוח קיבל תמונה שלמה ומשכנעת. לכן גם סצנה שצולמה בתוך חלל סגור יכלה להיראות כמו מרדף מהיר גבוה מעל אדמת הוגוורטס. זה בדיוק המקום שבו טריק טכני הופך לרגע קולנועי שנראה כמו קסם אמיתי.
איך שילבו בין צילום אמיתי לאפקטים דיגיטליים
אחרי שלב המסך הירוק, העבודה עברה אל צוותי האפקטים. כאן לא הסתפקו רק בהדבקת רקע יפה מאחורי השחקנים. כדי שהטיסה תרגיש אמינה, היה צריך לבנות עולם שלם שמגיב לתנועה שלהם. תוכלו לראות עננים זזים בקצב הנכון, אור שמש שפוגע בפנים מזווית מתאימה, ולעיתים גם צללים שמשתנים תוך כדי המעוף.
איך חיברו בין השחקנים לסביבה?
החיבור נעשה דרך התאמה מדויקת של תאורה, צבע ותנועה. אם הדמות פונה בחדות ימינה, גם הרקע צריך לזוז בהתאם. אם המטאטא מטפס לגובה, השמיים והקרקע צריכים לשקף את זה מיד. בלי ההתאמות הקטנות האלה, הסצנה הייתה נראית מלאכותית מאוד.
כדי לשפר את האשליה, הוסיפו גם פרטים זעירים. שיער שמתנופף, גלימות שמתרוממות, חלקיקי אבק, טשטוש תנועה ומהירות משתנה. כל פרט כזה קטן בפני עצמו, אבל יחד הם יוצרים תחושה שהצילום באמת התרחש באוויר הפתוח.
למה זה נראה משכנע גם היום?
הסיבה המרכזית היא השילוב בין אפקטים פיזיים לצילום דיגיטלי. לא הסתמכו רק על מחשב. השחקנים באמת ישבו על מטאטא, באמת נעו בחלל, ובאמת הגיבו למה שהרגישו סביבם. המחשב רק השלים את מה שהמצלמה לא יכלה לצלם.
מהנסיון שלנו, זה בדיוק מה שגורם לסצנות כאלה להחזיק מעמד גם שנים אחר כך. תוכלו להרגיש שיש משקל לגוף, שיש מאבק ברוח, ושלא מדובר רק בדמות מצוירת שמרחפת על המסך. השילוב הזה הוא מה שהפך את טיסות המטאטא של הארי פוטר לאחת האשליות הזכורות ביותר בסדרה.
